מגדל מים

מבעד לעדשה

כבר בעשור הראשון לחיינו שמענו את שמו היומיומי, הארצי של מגדל המים: ״העיגול״. העיגול מתייחס לכיכר העגולה שמקיפה את מגדל המים, סביבה נהגו להסתובב האוטובוסים הצהובים של מ״א עמק הירדן. וכמו האוטובוסים גם חיינו כילדים סבבו סביב העיגול, לפעמים מחנים את האופניים ברגע האחרון ועולים בריצה, לפעמים מקדימים ומחכים על ספסל הבטון החם ולפעמים מאחרים והולכים לתפוס טרמפים בבושת פנים. במקביל לצד היומיומי של העיגול בחיינו מתקיים הצד הרוחני שלו - מגדל המים עצמו. וכמו שאנחנו קוראים לו העיגול בימי חול, ביצירה ובגעגוע נקרא לו ״מגדל המים״. אותו מגדל מים שצילם זולטן קלוגר בשנות ה-30 וה-40 בתצלומי האוויר המפורסמים שלו, אותו המגדל שמוזכר ברבים מציוריו של ליאו רוט וביצירות הספרותיות שנכתבו על אפיקים.

אז אחרי שצוייר בכל עונה ובכל זווית אפשרית, באמת שקצת חששנו לגעת ולו בשערה אחת משערות ראשו של המגדל. לבסוף, בחרנו להציג את המגדל משתי זוויות חדשות ומעט פחות פופולאריות מהמופע החזיתי הידוע: הראשונה היא מבט מעלה מבסיסו של המגדל (כמו שבדרך כלל קורה) והשניה - מבט דמיוני מן האוויר, כזה שלא התרחש מעולם, אולי רק בתצלומי האוויר של זולטן קלוגר.