פנסי רחוב

טריו

תאורת רחוב בקיבוץ היא נושא מעניין, כי בעצם, אין רחוב. יש שבילים מתפתלים בין מרכזים חברתיים, אם אתם עושים את הדרך בין ״מיץ פטל״ לבריכה אתם הולכים בשביל הילדים, או אם החלטתם להגיע למבצר מכיוון גן עינב כנראה שעברתם בשביל הסרגל. פנסי הרחוב בקיבוץ מגדירים את המרכזים החברתיים. פינות שונות שעם השנים הפכו למרכזים בהם נפגשים, כמו הרחבה ליד חדר האוכל, ספסלי הבטון למרגלות מגדל המים ועוד רבים.כנראה שהצורך להאיר נקודות אלו הובילו להיווצרות החבורה המוזרה הזאת - שלושה פנסי רחוב, בגבהים שונים, ניצבים האחד ליד השני, מאירים את אותו תא שטח בחוסר יעילות חיננית.