״אפיקים איקונוגרפיה״ הוא פרויקט איור גרפי מקומי שמעלה על נס את הדימויים והפרטים שמרכיבים את בית ילדותנו - קיבוץ אפיקים. במהלך חיינו בחצר הקיבוץ - הבניינים, המכשירים והפרטים שנמצאו במרחב היו חלק מהיומיום שלנו, שימשו אותנו וכדרכם של חפצים - נלקחו כמובנים מאליהם. לאחר שבגרנו ועזבנו את אפיקים הבחנו ביופי שנמצא בפרטים האלה שרובם יוצרו בתחילת המאה הקודמת על ידי אנשי העמל שהקימו את הקיבוץ.

 

אפיקים הוא מוותיקי הקיבוצים בארץ, עלה לקרקע ב-1932 בתנופה אידיאולוגית שהכתיבה את כל מה שהתרחש בתוכו, בין השאר את איך שהוא נראה. בקיבוץ, העיצוב היה תוצר לוואי. האייקונים של אפיקים מספרים סיפור של שפה עיצובית שנולדה בלי ידיעה, על דרך המקרה ומתוך צורך קיומי. כל החפצים והבניינים נוצרו כדי לתת מענה לבעיה כלשהי או לרווחתם של חברי הקיבוץ, בין אם מדובר בתאורת רחוב, בית ילדים או חניית אופניים.

 

הפרויקט התחיל בסדרה של מפגשים שבמהלכם סקרנו חפצים, פינות, ואירועים מחצר המשק והתפלפנו בשאלה מהו אייקון והאם מדובר במיתולוגיה מקומית בלבד, או שיש כאן שפה אוניברסאלית.

 

עם כל אובייקט שהצטרף לאוסף השתכללה השפה ושקעה בנו ההבנה שיש כאן מערכת של כללים פנימית שכל החפצים - ממגש חדר אוכל ועד מגדל המים -  מצייתים לה בדרך כלשהי: חומרי הגלם שבים ומופיעים, שיטות הייצור חוזרות על עצמן, אסתטיקה פנימית המשותפת לחפצים השונים ומעל הכל אור השמש הנצחית של העמק והצל הכהה שנופל מהכל.